אליטות אטומות, צדק חברתי ומלחמה באיראן ובישראל

תופי המלחמה בין איראן לישראל לא מפסיקים לרעום. הנהגות שתי המדינות פועלות ללא לאות ובכול האמצעים שעומדים לרשותן להאשים זו את זו בתוקפנות, באחריות לפגיעה ביציבות האזור באמצעות פיגועי טרור מתמשכים, ובמרוץ חימוש קונוונציונלי וגרעיני. דומה כי סיבת קיומן מצויה יותר ויותר בהצגת האחת כאחראית לכלל הבעיות של זולתה. ממשל נתניהו-שטייניץ מצדיק את הגזרות הכלכליות בסכנה האיראנית. ממשל חמינאי-אחמדינג’אד מצדיק את המשבר הכלכלי העמוק בסנקציות הכלכליות שיזמה ישראל, שמצדה גאה להודות בכך. הפתרון ששני המשטרים אימצו היה הפניית תקציבי ענק נוספים לצבאות.

את המחיר, כמו תמיד, משלמים העמים. לכאורה בעת משבר מצדיק ההגיון הכלכלי קיצוץ עמוק בהוצאות הביטחון לטובת הגדלת התעסוקה, שיפור מערכות החינוך והקלת הסבל והמצוקות של מיליוני האזרחים. אבל רק לכאורה. הוצאות הביטחון עלו לשיאים של כל הזמנים בשתי המדינות, המרוחקות אלפי ק”מ זו מזו. לשתיהן יש כבר יכולות הרס הדדי מהגבוהות בעולם וצבאות מהגדולים בעולם. שתיהן גם מתכוננות למלחמה ישירה כבר יותר משלושה עשורים, בהוצאות דמיוניות של מאות מיליארדי דולרים במצטבר. המחיר הוא התארכות התורים באיראן לקניית עוף מסובסד והצטרפות עשרות אלפי ישראלים לתורים בעמותות המחלקות מזון לנזקקים.

המשותף לשני העמים הוא גם הכעס המצטבר נגד האליטות הצרות. הן חיות בפאר מדהים, גרות בוילות מפוארות, ומוציאות הון עתק על קניות ומסעדות יוקרה. בטהראן ובתל אביב מזמן לא נראו כל כך הרבה למבורגיני, פורשה, מרצדס, פרארי וב.מ.וו. (שאושרה לאחרונה כרכב הבא של שרי ישראל). הונם של המנהיג הרוחני העליון של איראן ורפסנג’אני, הנשיא לשעבר, נאמד במיליארדי דולרים, וכך גם הונם של מקורביהם לשלטון, בעיקר מקרב מנהיגי משמרות המהפכה. מוג’תבא חמינאי, הבן של, נהנה מ-2.2 מיליארד אירו המופקדים בגרמניה ו-766 מיליון דולר בקטר. אייתולה אבולרסם חזאלי, השולט בענף ההובלה הימי האיראני, נהנה אף הוא מהון של כמה מאות מיליונים. מהדי מחמוד אחמדינג’אד, בנו הבכור של נשיא איראן, מחזיק 18 מיליון אירו בבלגיה, 45 מיליון אירו בשוויץ ו-44 מיליון אירו בבנק אסלאמי במדינת איחוד האמירויות. גנרל חסן פירוז אבאדי, הרמטכ”ל האיראני, מחזיק 320 מיליון דולר בחשבונות במלזיה, 65 מיליון דולר באמירויות, 103 מיליון דולר בכווית, 17 מיליון דולר בטורקיה ועוד סכומים לא ידועים בשוויץ.

אין לרחם גם על שועי ישראל, שרבים משרי ממשלתה מיליונרים: סילבן שלום “שווה” 167 מיליון ₪, נאמן 100 מיליון, ברק 70 מיליון, נתניהו 38 מיליון, מרידור “רק” 30 מיליון והרשימה עוד ארוכה. ההנהגה הרוחנית שלנו אינה נזקקת לצדקה שאותה היא מיטיבה לגבות מאחרים: הרב פנחס אבוחצירה הוא בעל הון של 1.3 מיליארד ₪, הרבי מגור 350 מיליון, האדמו”ר מבעלז 180 מיליון והרב ניר בן ארצי 100 מיליון. גם בכך אנו דומים יותר לאיראן מאשר למערב.

כאשר ההנהגות הפוליטיות והרוחניות באיראן ובישראל כה עשירות והעם כה עני תופי המלחמה חייבים לרעום ללא הפסקה. ניקולו מקיאוולי כבר אמר: “כאן נשאלת השאלה: האם עדיף שיאהבו אותך או שיפחדו ממך? התשובה היא כמובן ששניהם רצויים, אבל מאחר שקשה לשלב את שניהם, הרי שאם יש לוותר על אחד מהשניים, הרבה יותר בטוח שיפחדו ממך משיאהבו אותך”. מקיאוולי מעולם לא היה יותר פופולארי בקרב הנהגות איראן וישראל מאשר כעת. המוכנות שלהן לזרוע פחד קיומי מתמיד בקרב אזרחיהן, בעוד הן נהנות ממנעמי השלטון וההון, מגיעה כעת לשיאי אבסורד. העמים דורשים צדק חברתי ומקבלים בתמורה עושק מתמשך. הם מבקשים מנהיגות שקולה, אחראית ורחומה אך מקבלים אטימות כמעט מוחלטת ושלטון המתמקד בהטלת טרור כלכלי וחברתי על האזרחים.