לא קשה ליישב את הסתירה, כביכול, בין טענתו של יאיר ולך לבין תגובתו של שאול אריאלי. אריאלי מדגים, בנתונים, כיצד כל המפקפקים בייתכנותו של פתרון "שתי מדינות לשני עמים" הפנימו למעשה את הדיכוי התודעתי של הימין האידיאולוגי. הוא מסביר כי שמירה על גושי יישובים המשתרעים על פני פחות מאחוז אחד משטח הגדה המע..

יאיר ולך, כמו אחרים, מתאר את המציאות הדמוגרפית המתקיימת בין הים לנהר הירדן, שבה משולבים העמים היהודי והפלסטיני לכאורה לבלי הפרד, כ"מציאות דו-לאומית". זהו תיאור מטעה ומבלבל משתי סיבות. ראשית, אין כל משמעות מדינית ומשפטית להגדרה זו, ואנשים נוטים לבלבלה עם המושג המוגדר היטב "מדינה דו-לאומית". שנית, ח..

במאמרו "החלון הסגור ואינו נסגר" מה-24 בינואר, קובע ד"ר יאיר ולך כי נסתם הגולל על פתרון שתי המדינות. ולך קורא להתפכח מאשליית הזמניות של השליטה הישראלית בשטחים ולהכיר במציאות הדו-לאומית שבין הנהר לים. בכך מכריז הכותב על קץ המפעל הציוני ועל כשלונה הסופי של התנועה הלאומית הפלסטינית, אולם לעניות דעתי ז..

אין ספק כי הצדק עם יאיר ולך. יש לומר זאת בצער רב ומתוך דאגה עמוקה: פיתרון חלוקת הארץ לשתי מדינות הולך ומתפוגג. יתר על כן, בין הים לירדן קיימת זה שנים – למעשה מאז 1967 – מציאות דו לאומית לכל דבר ועניין. מבחינה זו, תהליך אוסלו היה ניסיון נואש להשיב את הגלגל לאחור. סיבות רבות יוחסו לכישלונו: חוסר הבש..

האזהרות החוזרות ונשנות על כך ש"חלון ההזדמנויות לפתרון שתי המדינות הולך ונסגר", ו"שעון החול אוזל", מזכירות לי תמיד את הפרדוקס של הפילוסוף היווני זנון, על המירוץ בין הצב ואכילס. הצב, אשר מתחיל את המירוץ כעשרה צעדים לפני אכילס, תמיד יהיה מרחק פסיעה מאכילס המהיר ממנו פי כמה. ככל שאכילס מתקרב אל הצב, כ..

לפני כשנה ערכנו כאן באוניברסיטה, בערב קנדי מקפיא, הקרנה של הסרט "קול באשה תפילה," של הבמאית יעל קציר, העוסק במאבקן של "נשות הכותל" על זכותן להתפלל בכותל המערבי על פי מנהגן. בשלב השאלות שלאחר הסרט הרימה את ידה סטודנטית קנדית ושאלה איך יתכן שפמיניסטיות ישראליות חילוניות לא מצטרפות למאבק, שהרי מדובר ..

בשבוע שעבר פרסם דרור זאבי תגובה למאמרי על המזרח התיכון החדש. חשבתי להותיר את חילופי הדברים בינינו בעינם, אולם אז פרצה הסערה הציבורית סביב הכתבה בערוץ 2 על הילדה בת ה-8 מבית שמש שחרדים מתנכלים לה בשל מלבושה. גבר חרדי הסביר שם למראיין כי "כל ארץ ישראל יהיה ארץ ישראל חרדית ולא יעזור לכם כלום". תהיתי ..

שני מאמרים פרי עטם של אסף דוד ודרור זאבי שפורסמו כאן לאחרונה הוקדשו לסוגיה הישנה-חדשה של דת וחילוניות במזרח התיכון ובישראל. שני המחברים מסכימים ביחס להתחזקות הדת ודחיקתה של החילוניות הליברלית לקרן זווית, דבר שמתבטא בהתגברותן של מגמות דתיות, למשל הדרת נשים, ההצעה לפיקוח דתי על חברת החשמל בישראל, וע..

במאמר שפורסם כאן לפני מספר ימים טוען אסף דוד שהמזרח התיכון נעשה דתי יותר. לדבריו זה נכון במצרים כפי שזה נכון בישראל ובמידה רבה, לטוב או לרע, אחראית לכך הדמוגרפיה. לדתיים יש כנראה יותר ילדים, ויש בכך גם תגובת נגד לקיצוניות הליברלית של האליטות החילוניות. לאליטות הללו מציע דוד להשתלב במרחב ולמצוא דרך..

כאשר שואל כַּתָּב היומון הליברלי של ישראל האם "יש סיכוי לחילונים בעולם הערבי" הוא למעשה מקווה שהערבים יהיו כפי שאנחנו אוהבים לדמיין את עצמנו. הוא מוטרד מעליית האסלאמיסטים, אלה ש"יש להם נרטיב", ומייחל ל"נרטיב לאומי-אזרחי חדש" שיהווה משקל נגד לסיסמא "האסלאם הוא הפתרון". הוא סבור שלישראל יש כבר נרטיב..

יוזמת ז'נבה, ששאול אריאלי נמנה עם מוביליה ומייצגיה, יכולה להיות פתרון תיאורטי מצויין, אך אין לה כיום ערך מעשי משום שלא נראה שיימצאו הכוחות הפוליטיים ליישמה. יתר על כן, דבקות ביוזמה בשעה זו יוצרת אצל ישראלים מתונים אשליה שיש תקווה להשגת הסכם במו"מ ישיר. אשליה זו מובילה לשיתוק המתונים, בשעה שבין הצד..

רעיון חילופי השטחים אינו חדש בהסכמים בין ישראל לעולם הערבי והוא התממש מספר פעמים – בין ישראל למצרים ולירדן בתום מלחמת העצמאות, ובהסכם השלום עם ירדן ב-1994. כיום הוא נועד לענות על המתח שנוצר בין הפרשנות הבין לאומית להחלטה 242, שמשמעה נסיגה ישראלית לגבולות 1967, לבין המציאות הדמוגרפית בת למעלה מחצי ..

אבו מאזן קורא נכון את המפה. גם ממשלה בראשות מפלגת העבודה לא תוכל בשנים הקרובות להסכים על קו גבול שפלסטינים מתונים ביותר יכולים לקבל: גבולות 1967 וחילוף שטחים מצומצם על בסיס הדדי של 1:1 בכמות השטח ובאיכותו, מבלי לפגום ברציפות ובאחידות הגיאוגרפית של הגדה המערבית. לשיטת הפלסטינים, הערים אריאל ואפרת "..

פרופ' עמנואל סיון מתנער מכל וכל מהאפשרות שהלקחים שנלמדו בידי האחים המוסלמים במצרים מנסיונו של חמאס בשטחים עשויים ללמד על כוונותיהם. סיון מדגיש בצדק את המימד האזורי בחשיבתם של האחים כמו גם את מסקנותיהם מנסיונות דמוקרטיים קודמים בסודאן ובאלג'יר. אלא שהוא צועד עוד כברת דרך נכבדה וקובע שניסיון חמאס כל..

האמת היא, כי גם חזרה תכופה עד מיאוס על סיסמאות אינה הופכת אותן לנכונות. אפשר לילל עד מחרתיים כי ההתנחלויות ייבשו, כי המתנחלים אשמים, כי רק שם השקיעה המדינה את הכסף- עד שמגיע שלב ההוכחות המספריות, והתיאוריה השקרית הזו קורסת פעם אחר פעם. אין מיליארדים ואין נעליים. הכול קשקוש.   כן, זה נכון, לימין ול..

המחאה ההמונית תפסה את ראשי הימין לא מוכנים. רגעים ספורים לפני פרוץ המחאה הם עוד התחרו ביניהם בחקיקת חוקים אוויליים שתכליתם הגנה על המולדת מפני מיני דחלילים שמאלנים שהם מזהים בכל קרן רחוב. בעוד מחאת הדלק והקוטג' מבעבעת, הם אסרו מלחמה על ה"דה-לגיטימציה," נחושים לחקור (מלשון מחקר), להעמיד דין ולשלול ..

נמרוד הורביץ מנסה לשער, בעקבות ארנון רגולר, לאן מועדות פניהם של האחים המוסלמים במצרים. הוא מפרש את כוונותיהם לקולא ואילו רגולר לחומרה. הצד השווה ביניהם הוא ששניהם סבורים שניתן להקיש על כוונותיהם של האחים במצרים ממה שלמדו האחים מניסיונו של חמאס.   נכון שחמאס הוא במוקד ענייננו כישראלים, אבל ספק אם ה..

האביב הערבי שינה את חוקי המשחק הפוליטיים בטוניסיה ובמצרים ואִפשר לתנועות אסלאמיות כגון "האחים המוסלמים" להשתתף בבחירות. הסיכוי שמפלגות הקרובות ל"אחים המוסלמים"  תגענה לשלטון מפחיד רבים במצרים ומחוצה לה. אחת הדרכים לנסות לשער מה יקרה כאשר הסניף המצרי של התנועה יגיע לעמדות כוח היא באמצעות השוואה לסנ..

בהיעדר נקודות ייחוס אחרות להשוואה, ולחלופין אף כנקודת ייחוס מומלצת, הרי שנקודת המבט המתבקשת לבחינת כניסת ארגון האחים המוסלמים למערכת הפוליטית הלגיטימית במצרים שלאחר ההפיכה היא כניסת חמאס למערכת הפוליטית הפלסטינית שהחלה ב-2005 ושיאה בהרכבת ממשלת חמאס הראשונה במרס 2006. על אף הזהירות המתבקשת, הרי שנ..

אומר בגילוי נאות: לא ניתן לחשוד בי שאני משתייך לאלה התומכים בחוק החרם ובשלל החוקים מבית היוצר של מפלגות הימין. ובכל זאת, קראתי את מאמרה של צמרת לוי-דפני במידה לא מבוטלת של תדהמה מהולה באכזבה וצער. למעשה, גם אם לא נאמר הדבר במפורש, מציעה הכותבת לחסל באופן שיטתי ומכוון את החינוך הממלכתי בישראל. בהצי..

רבות נכתב על הקשר ההדוק שבין מערכת החינוך לבין תהליך הבניית הזהות לאומית, ואף יותר מכך על האופן שבו מערכת החינוך הממלכתית משמשת כמנגנון המשמעותי והחזק ביותר בהפיכת ילדיה הצעירים לאזרחים בעלי זיקה לאומית מובהקת. אך מה הקשר בין החינוך לחוק החרם החדש?   השבוע, לצד הסערה הגדולה בעניין חקיקת חוק החרם ב..